1. |
אדמה
05:17
|
|||
|
אני שוכב ערום כאן, את מעל האדמה
לא תדעי אותי יותר עם נחמה.
המילים רצות פה,בין השקר לאמת,
שם נתקעתי לי בזמן , אני כבר מת!
וכשאני אחזור את תברחי אל המיטה .
בתוך האדמה,
, מכוסה בבד
.ומתעורר לבד
הפנס מעיר לי את החושך המוחלט.
סוחרת נשמות ,התיק שלה הוא שק.
נשמה נחנקת, בקופסה ישן עמוק,
אני לא זוכר את שמי כי באתי מרחוק.
המקרר מלא ואת עדיין רעבה!
בתוך האדמה,
, מכוסה בבד
.ומתעורר לבד
באתי מרחוק.
|
||||
2. |
הכל פה מת
04:49
|
|||
|
משלמי המיסים, זעקות אילמים פרצופים שבורים, המכונה משומנת.
תעמולת בחירות, הקול שישתוק,
אצנים עיוורים על הקו הצהוב והגברת השמנה שותקת
קצבייה בעירייה, ריח הדרים נופלים ומתנפצים על אבן חדה.
על הפודיום אנטיוכוס, שליט הקוסמוס,
טיסה פרטית לפריז ובחזרה.
הכל פה מת, מת פה הקול.
הכל פה מת.
איש ציבור פרטי, מהמר ניצחי
המשחק מכור, פקיד צהוב עם שיניי ארנבת.
כס המלכות מצווה על שליחות משורש תרבות, שלוש שנים של לחיות בשקר
על הגבעה צריח שחור, מגדלור שמאיר לאן לא צריך ללכת !
הכל פה מת, מת פה הקול
הכל פה מת.
שוב אני נופל בלי לדעת לאן
אין אמת במי ששם אותי כאן.
סטירה בימין, ליטוף בשמאל, נותנים מאחור עם חיוך גדול.
|
||||
3. |
מסכות
04:45
|
|||
|
למסיבה נכנסת אישה לוכדת אור.
היא מגלה ארמון, עיניים בשחור
הוא נעלם לתוך חלל של מסכות,
מוסכמות חברתיות.
במסיבה יושבת, אישה לוכדת עור.
היא מרגישה מבט חודר עם ראש מקור.
רצה במירוץ של פחד ורצח,
מוסכמות לנצח!
מסכות, תלויות על כולם.
מבטים עם אבן ביד.
אותן צעקות נשברות על קירות,
ואני כבר רוצה להיות אני!
במסיבה יושבת אישה עם מסכה,
חושפת את העור רק בחשכה.
הזכרון חרך סימן של נשיכה,
צורך החברה.
מסכות תלויות על כולם.
מבטים עם אבן ביד.
אותן צעקות נשברות על קירות,
ואני כבר רוצה להיות אני .
אנל'א יכול לראות , כולם במסכות
|
||||
4. |
סוף העולם
07:13
|
|||
|
בוקר במיטה, קם ונופל,
מתרסק,לא נושם
חושך בא, מלחמה.
מה לו קרה?
יש לו חור בנשמה
זה סוף העולם
שוב המראה אומרת לי, אתה שקרן.
אז אני מנסה לברוח אבל הדלת נעולה.
המנעול מסתובב סביב עצמו.
אז אני פותח את החלון מהקומה הראשונה, לוקח את הסיגריות וקופץ לטינופת של כולם.
אולי אז ארגיש בנאדם.
איך עוד פעם הגעתי לכאן?
הקירות סוגרים עליו וזה הסוף.
הלחץ בחזה, כמו אגרוף.
עם פנים ללא צורה הפחד בא.
צעקות בלחישה, הנה סוף העולם.
השעון לא זז.
על המיטה,לא נרדם, מטורף
היא עולה , הזריחה
מה כבר יקרה אם מחר לא אהיה?
זה סוף העולם
במורד התהום, מתגלגל ואוגר ייאוש.
אני הופך לכדור ואין לי איך לעצור.
מתערבל ונחנק באבק, השפתיים שלי דבוקות וסדוקות.
אין מפלט ואני מפחד,
אין יותר לבד מזה.
מעטים האנשים שנפלו לדרך הזאת.
החיים האלה מובילים אותי לכיוון לא כיוון,
אני הולך ונאבד בחלל הזמן הזה שפתאום נוצר.
הכל מסנוור,אני לא מצליח לראות הגיון.
אני לא מבדיל מה נכון.
תנו לי את המחט שתפוצץ את הבועה הזאת.
אולי ככה אתן לזה סוף.
.אולי ככה אחזור לחיים ואנצל מטביעה
הקירות סוגרים עליו וזה הסוף.
הלחץ בחזה, כמו אגרוף.
עם פנים ללא צורה הפחד בא.
צעקות בלחישה, הנה סוף העולם.
נגמר פה האוויר, אני צועק,
נתקעתי פה בזמן, אני בוכה,
הלב שלי דופק ומתפוצץ .
|
||||
5. |
ג . ל
03:42
|
|||
|
המוח נח מול המסך,
אותו הסיפור שנגמר בפח.
הסדין עם ריח של מוסך.
אוהב את התמונות, אוהב אותך.
אני האיש שמזמן כבר לא מרגיש,
כי אין לי בעיה בלהיות סוטה אדיש! (יושב על הכורסא בחדר)
אני איש מול מחשב, קוף אחרי בנאדם, לא אדם, מזוהם
מכל הגוף יוצא לי דם!
קוראים לי גימל למד ואני בחור יפה,
אבל אף אחת לא מתנשקת איתי בפה.
אני תקוע בחדר מנסה לצאת בכוח!
אבל אף פעם לא רציתי על כיסא לנבוח.
מתחת לשמיכה שוכב,
שנאה עצמית אני סוחב.
איך הגעתי למצב איימים, אישה הורסת או חיידק אלים.
אני האיש שמזמן כבר לא מרגיש,
כי אין לי בעיה בלהיות סוטה אדיש! (יושב על הכורסא בחדר)
אני איש מול מחשב, קוף אחרי בנאדם, לא אדם, מזוהם,
מכל הגוף יוצא לי דם!
קוראים לי גימל למד ואני בחור יפה,
אבל אף אחת לא מתנשקת איתי בפה.
אני תקוע בחדר מנסה לצאת בכוח!
אבל אף פעם לא רציתי על כיסא לנבוח.
|
||||
6. |
שאלתיאל קראק
04:19
|
|||
|
הכל התחיל אחרי משחק הקדאווה שבו ייצאתי צ'יוואווה והפסדתי במכות לרעים.
לדוב קישות, חזיר פורח ודג יענה אלים.
בין אבנים ומציבות אחריי הם רדפו
ועם הגב אל הקיר, גזר הדין המהיר ניתן בקול שאגה, שבועיים בבור הספיגה.
(אני הוא שאלתיאל קראק!)
כמו נמר אני צועד ברחובות.
עכשיו כולם יודעים, אני סרסור הבלהות.
בשאגה אחת אתם תרגישו את הסוף,
אז מי מי מי פה,
מי מחפש מכות?!
פקחתי ת'עיניים וראיתי מעליי מקק, פקח, ענק, צבוע בלק,
הוא צעק לנתיניו - "בוא נפרק אותו עכשיו!".
הם פירקו לי ת'יד!
אז הלכתי למוסד לחיבור איברים בכור הגרעיני שביבנה,
שם פגשתי בגברת חשש.
(אני הוא שאלתיאל קראק!)
כמו נמר אני צועד ברחובות.
עכשיו כולם יודעים, אני סרסור הבלהות.
בשאגה אחת אתם תרגישו את הסוף,
אז מי מי מי פה,
מי מחפש מכות?!
בחדר הסמוך היא מושיטה לי ת'יד,
אומרת "זה הזמן, בוא נברח מכאן, אל תפחד!"
כאן בין המצבות יגיע סוף המשחק,
עכשיו כולכם תראו מי זה שאלתיאל קראק!
|
||||
7. |
חירש טיפש
07:24
|
|||
|
נשאר קרוב, בקצה הרחוב, ללילה קר כשתחזרי לבד.
השוטה, שחקן משנה, על הספסל לאט נרקב.
חירש טיפש, לעצמי לוחש,
גם עוד שנה היא לא תדע.
לקחה הכל כמו, חור שחור, אל הכרית לוחש את שמה.
על המגש, בגוף כפות אני נרגש.
זה קורה, לאט היא לוקחת ת'זמן.
באצבעות, באצבעות קטנות היא תקרע.
אני כולי, אני כאן כולי בשבילה .
איו לאן מכאן, את זה תמיד ידעת.
אין לי זמן יותר, את התמימות שברת.
והיא קראה לי שארקוד לה על כף היד
הצופה, הצופה היחיד באולם.
מעורה, אהיה מסונוור לעד.
אני כולי ,אני כאן כולי בשבילה .
נשאר קרוב, בקצה הרחוב , ללילה קר כשתחזרי לבד.
השוטה , שחקן משנה, על הספסל לאט נרקב.
חירש טיפש, לעצמי לוחש,
גם עוד שנה היא לא תדע.
לקחה הכל, כמו חור שחור,
אל הכרית לוחש את שמה .
אין לאן מכאן, את זה תמיד ידעת
אין לי זמן יותר, את התמימות שברת.
אחרי הכל היא כבר אליי מגיעה,
אותו תרגיל אותו סיוט ובאותה השעה, כולי זיעה.
את הבגדים היא מורידה אל המנה הבאה ואני הוא העכבר שרץ אחרי הגבינה שמצחינה.
מסתכל על המראה השבורה, לא מוצא שם כלום, חי בין חריצי היקום ובלי קיום.
מסתכל על המראה השבורה, לא מוצא שם כלום, חי בין חריצי היקום הכל עקום,
הכל עקום,הכל עקום!
|
||||
8. |
-------
05:18
|
|||
|
תגידו לי שזה נגמר,
אני שם.
מהחלון הכי גדול,
את הכל אראה נופל.
עד עכשיו הפחד לקח קול תקווה.
האתמול רודף ת'שלשום,
לא יכול יותר לנשום.
אין לי כוחות.
כי אחרי השנים,
הלילות ששרפתי,
לא אכפת לי יותר,
אני חותך וחוזר למקום ממנו באתי,
לא נשאר כאן יותר!
המקלט פתוח שוב.
צחנה.
גוף אנוש, לבד מוזנח,
מי יאהב אותי בכלל?
אלי!
כי אחרי השנים,
הלילות ששרפתי,
לא אכפת לי יותר,
אני חותך וחוזר למקום ממנו באתי,
לא נשאר כאן יותר!
אין מוצא מול המראה.
הקנאה על הרקה.
כמו עובר מתכווץ.
בלי מצנח אני קופץ ומתפוצץ.
|
||||
9. |
ג'יגולו של חברות מזון
05:05
|
|||
|
קוראים לי ברי,
אני בחור די ברברי
אני האיש שבפינה,
המנהל שלי חושב שאני ילדה קטנה .
למה הוא תמיד מכה אותי בתחת?
אף פעם הוא לא נותן לי טיפה של נחת.
כשאף אחד לא רואה הוא נועל אותי בתוך ארון,
כן כן, אני ג'יגולו של חברות מזון!
הנשמה שלי אצלו בכיס,
אני מקיא דם ומקבל שכר בסיס.
אתמול הוא שלח אותי לנקות חרא של יונה,
אני עוד אראה לו מאיפה אני בא ,חתיכת בן של זונה!!!!
אבל לפני זה אני שואל
מי נמצא בראש שרשרת המזון,
אני, הברמן או ילדת תיכון?
כל יום, כל הזמן,
החלום נשבר ובסופו אני כאן.
כל יום, דיכאון,
החלום נשבר ואז מרגיש כישלון.
כבר חמש בבוקר וזה הזמן לסגור כמו תמיד,
מוצא את עצמי מבריק כל פינה שלאף אחד לא יהיה מה להגיד
עם קללות עמוק בבטן ומטאל באוזניים,
עובד כמו נמלה בעסק כושל בגבעתיים.
החיים לא כל כך יפים שלמנהל שלך קוראים אילן ,זה שם של שטן!
אני באמת מקווה שתוך כדי עבודה הוא יקבל סרטן.
בראש אני חושב איך אני דוקר אותו עם סכין מטבח, אולי יום אחד מרוב אושר אני ארוץ ואנבח!
אבל לפני זה אני שואל
מי נמצא בראש שרשרת המזון?
אני, הברמן או ילדת תיכון?
מתי אהיה ברשימה של אבות המזון?
שמעתי שהם מרוויחים שם מיליון!
כל יום, כל הזמן ,
החלום נשבר ובסופו אני כאן.
כל יום, דיכאון,
החלום נשבר ואז מרגיש כישלון.
|
||||
המולך Tel Aviv Yafo, Israel
If you like המולך, you may also like:
supported by 4 fans who also own “עורבים ותינוקות”
Musical find of 2017. Really incredible musicianship!
go to album
The surprisingly comical new video from roaring metal group Red Fang is a tip of the hat to the original “Predator.”
go to album
Murder The Mountains (Deluxe Edition)
by Red Fang
featured on Bandcamp Radio Nov 25, 2014
go to album
featured on Bandcamp Radio Nov 25, 2014
go to album
Whales and Leeches (Deluxe Version)
by Red Fang
featured on Bandcamp Radio Nov 12, 2013
go to album
featured on Bandcamp Radio Apr 12, 2024
go to album
This Heathen Land
by GREEN LUNG
featured on Bandcamp Radio Nov 10, 2023
go to album
